הצטרפתי לסגל החוג למדעי הדתות, שם כתבתי את עבדת הדוקטורט שלי, בשנת 2025, לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל ובאקדמיית פולונסקי במכון ון ליר בירושלים. אני חוקר נצרות ויהדות בשלהי העת העתיקה, ומתמקד בתפיסות של חוק דתי, גופניות וריטואל בשלהי העת העתיקה. המחקר שלי מתמקד באופנים שבהם השיח הנורמטיבי על חוקים ומצוות ופרקטיקות הביצוע של חוקים מעצבים זהויות חברתיות שונות, כמו גם באינטראקציה שבין גופים לחוקים. בהקשר הזה, אני בוחן את השיח על החוק ועל הגוף בספרות הנוצרית המוקדמת ובספרות חז"ל, החל בברית החדשה ובביקורתו של פאולוס על הגוף ועל החוק, ועד למחברים נזיריים/אסקטיים נוצריים-סוריים ומזרחיים מן המאות הרביעית והחמישית. בנוסף, אני חוקר את עליית התפילה כפרקטיקה דתית מרכזית בנצרות וביהדות בשלהי העת העתיקה.

ד״ר כרמה בן יוחנן מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית של הדת בתקופה המודרנית, בדגש על המאות ה-20 וה-21. מחקריה מתמקדים ביחסי יהודים ונוצרים, חילון ותיאולוגיה פוליטית.

חוקר ומלמד על שלוש הדתות "האברהמיות", בדגש על הנצרות והיהדות בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. מתמקד ביחס בין תאולוגיה לחברה, ושאלות של פרשנות, מגדר וגוף. במקביל לראשות החוג, עומד גם בראש המרכז לחקר הנצרות.

הצטרף לחוג למדעי הדתות ולחוג מקרא בשנת 2016. בין תחומי מחקריו: המקרא בהקשריו התרבותיים במזרח הקדום; טומאה וטהרה; "מדע הקרבן" בהודו הקלאסית וחקר הקורבן בישראל הקדומה; דו-משמעות מכוונת בספרות החכמה ובנבואה.

Naphtali Meshel joined the Department of Bible and the Department of Comparative Religion at the Hebrew University of Jerusalem in 2016. His research focuses on the Hebrew Bible in its ancient Near Eastern contexts, and on its early interpreters. Within the broader study of religion, he has a particular interest in Sanskrit literature. His first book, “The Grammar of Sacrifice”, examines the ancient intuition that sacrificial rituals, like languages, are governed by “grammars.” His research interests include ancient models for the “science of ritual”; systems of pollution and purification; and mechanisms of double entendre in Wisdom Literature. He previously taught at the Moscow State University for the Humanities and at Princeton University.

האנליס קולוסקה הצטרפה לחוג למדעי הדתות בשנת 2021. מחקריה והוראתה מתמקדים בקוראן והקשריו לשלהי העת העתיקה, בפרשנויותיו, בתרבות החומרית האסלאמית ובמנהגים דתיים.ספרה הראשון, "התגלות, אסתטיקה ופרשנות הקוראן. שני מחקרים של סורה 18 (אל-כהף)" (אשר פורסם בגרמנית), בוחן את החיבור הרטורי והמיקוד התיאולוגי של הטקסט הקוראני, תוך שהוא מתחקה אחר השפעתו המיידית על קהל הקוראים שלו. קולוסקה מתייחסת גם לפרשנות המוסלמית המאוחרת יותר, ומציעה מחקר ייחודי של הֶרְמֶנוֹיְטִיקָה שונות, יחסי הגומלין וחוסר ההתאמה ביניהן. קולוסקה פרסמה את התרגום הגרמני הראשון של ספר ערבי נודע מימי הביניים, העוסק בנשים מוסלמיות, זכויותיהן וחובותיהן, ונקרא "אחכאם אל-ניסא" מאת אבן אל-גא'וזי, אליו נוספו ביאורים ניכרים. הפרויקטים הנוכחיים של קולוסקה כוללים מונוגרפיה העוסקת במושגי ראייה וויזואליות בקוראן, בפרשנות אסלאמית מוקדמת, ובמחקר הבוחן את הקשר בין מדיות שונות כמו טקסטים ודימויים ומעברי הגבולות הקיימים ביניהם.

 

רונית ריצ׳י עוסקת בתרבות - ומעל לכל בשפות וספרות - של קהילות מוסלמיות בדרום ודרום-מזרח אסיה, כולל בג׳אוה, אינדונזיה; העולם המלאי (חלקים מאינדונזיה ומלזיה, סינגפור); וסרי לנקה. היא חוקרת כתבי יד מהמאות ה-18-19 בג׳אוית ומלאית, מסורות תרגום שונות באסיה, והסטוריה של האיסלאם וקשריו עם הדתות שקדמו לו (בעיקר הינדואיזם) באינדונזיה.

רונית מלמדת את השפה האינדונזית למתחילים ומתקדמים וקורסים על האיסלאם בדרום-מזרח אסיה, מבוא הסטורי ותרבותי לאינדונזיה, מסורות דת ותרגום בדרום ודרום-מזרח אסי, וגישות בחקר הדת.

חשוב לה להרחיב את התפיסה הרווחת  הקושרת באופן כמעט בלעדי בין האיסלאם למזרח התיכון וללמד על העולם המוסלמי הרחב והמגוון הנפרש מהודו לפיליפינים.

תפקידי ניהול: קתדרת סטרנברג תמיר בתרבות השוואתית, חברה במרכז המצויינות לחקר המרת דת ומפגשים בין דתיים, יושבת ראש המועצה לדרום מזרח אסיה בארגון לימודי אסיה (AAS) 2015-2016

 

כהיסטוריונית של הנצרות המזרחית בשלהי העת העתיקה, חוקרת ומפרשת את האיזון העדין שבין המשכיות ושינוי בהתנהגות ומחשבה הדתית, ואת השפעתם על התפתחות התרבות הדתית הממסדית והאישית. פרסומיה עוסקים בתופעות דתיות וחברתיות, כגון: עלייה לרגל, נזירות, מיסטיקה ותפילה.

מחקרה עוסק בדינמיקה של התפתחות המסורות הווז'רייניות (רכב היהלום) בתקופה הקלאסית בטיבט, תוך התמקדות בתהליך היצירה של הגוהייסמאג'ה טנטרה. התעניינותה בתרבות טיבט ובבודהיזם החלה בטיול הגדול שלה להודו לפני כמה עשורים. משום שלא ניתן היה אז ללמוד את השפה והתרבות הטיבטית בארץ, לימודיה הגבוהים היו בארה"ב באוניברסיטת אינדיאנה, שהייתה אחת האוניברסיטאות היחידות בזמנו אשר הציעה תכנית דוקטורט בתחום לימודי טיבט. אחד ממוריה היה טובטן ז‘יגמה נורבו, אחיו הבכור של הדלאי לאמה ה-14, אשר לימד שם במשך תקופה ארוכה. לאחר שובה ארצה התחילה להרצות באוניברסיטה העברית. במשך שנים לימדה באוניברסיטה את השפה הטיבטית הקלאסית וקורסים רבים ושונים, כולל התיאוריה והפרקטיקה של הבודהיזם ההודי והטיבטי, הספרות הבודהיסטית, הספרות הטיבטית, האדם והקוסמוס על פי הבודהיזם הטיבטי, ההיסטוריה התרבותית של טיבט, רכב השלמויות ורכב היהלום וכו'. כמו כן הדריכה תלמידים לתואר מוסמך ודוקטורט. 

עשה את עבודת הדוקטורט שלו על פסוקי היוגה של פטנג'לי, ובתחום זה הוא נחשב לסמכות בינלאומית. כמו כן לד"ר גרינשפון ידע נרחב ועמוק בכתבים הרוחניים של הודו והפרשנויות הקלאסיות עליהם. אחד מתחומי המחקר הבולטים של ד"ר גרינשפון הוא חייו ופועלו של מהטמה גנדהי. תחומי מחקר נוספים: פילוסופיה הודית, יוגה.

יליד אנגליה. לפני מלחמת העולם השנייה משפחתו עברה לאוסטרליה, בה גדל. עשה את תוארו הראשון באוניברסיטת מלבורן בלימודים שמיים וקלאסיים בשנים 1960-1956, ועם סיום לימודיו עלה לישראל. לאחר שנה של השתלמות באוניברסיטה העברית עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו. שימש כמרצה באוניברסיטת קליפורניה, וכששב לישראל מונה למרצה במחלקה למדע הדתות באוניברסיטה העברית. מונה ב-1980 לפרופסור מן המניין ללימודים ארמניים. יצא לגמלאות בשנת 2007. פרופ' סטון גם כתב ופרסם שירים רבים באנגלית, והוא חבר באיגוד הישראלי של הסופרים הכותבים בשפה זו.

תחומי מחקר: מחשבה וספרות יהודית בימי הבית השני, לימודים ארמניים.

נולד בפריס, שם למד כלכלה ומשפטים. לאחר שעלה ארצה למד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. עם תום שירותו הצבאי למד לתואר דוקטור במדע הדתות באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1978 התמנה למרצה ובשנת 1994 מונה לפרופסור מן המניין. הקים את המרכז לחקר הנצרות באוניברסיטה והיה למנהלו הראשון. כמו כן, קיבל תואר ד"ר של כבוד מאוניברסיטת ציריך על תרומתו לחקר שורשי הספיריטואליות האירופית. פרופ' סטרומזה הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ופרופ' מן המניין לחקר הדתות האברהמיות באוניברסיטת אוקספורד, שם הוא גם חבר בליידי מרגרט הול.

תחומי מחקר: דתות בשלהי העת העתיקה, חקר הדתות בעת החדשה: היסטוריה.

פרופ' פאולה פרדריקסן היא פרופ' לכתבי הקודש בקתדרה ע"ש אורליו באוניברסיטת בוסטון. משנת 2009 היא משמשת Distinguished Visiting Professor באוניברסיטה העברית בירושלים. שניים מספריה שיצאו לאור לאחרונה, (Paul: The Pagans’ Apostle (2017 ו-(When Christians Were Jews (2019, ממקמים את הבשורה המשיחית של מאמיני ישו הראשונים בתוך הקונטקסט הרחב יותר של התרבות, הפוליטיקה, ומארג הכוחות באגן הים התיכון בשלהי העת העתיקה. 

 

עמד בראש בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית, ושימש כיו"ר הוועדה האקדמית במרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בשנים 2006-2004 וכן שימש כרכז התכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה. בתפקידו האחרון עמד בראש המכון למחקר על שם הרי ס' טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית. כתב מספר ספרים עם ד"ר רות וסטהיימר ונחשב לאחד החוקרים המובלים בשאלת מוצא הקהילה היהודית באתיופיה.

תחומי מחקר: היסטוריה חברתית ודתית של אתיופיה בימי הביניים, ההיסטוריה והספרות של קהילת ביטא ישראל, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.

חוקר בכיר במרכז לחקר הנצרות. תחומי מחקר: הנצרות הקדומה בהקשרה היהודי והנצרות הסורית.

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת תשע"ו, וחבר האקדמיה הלאומית למדעים. נולד באיווה ועלה לישראל בשנת 1967. גמר את לימודיו לתואר ראשון בהיסטוריה אסלאמית ושפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בהצטיינות. למד לדוקטורט בספרות טמילית בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון. ב-1976 החל לעבוד כמרצה וב-1985 התקבל כפרופסור מן המניין. פרופ' שולמן גם זכה בפרס רוטשילד לשנת 2004 ובפרס א.מ.ת לשנת 2010.

תחומי מחקר: היסטוריה תרבותית של הודו הדרומית, פואטיקה סנסקריטית, מוסיקה קרנאטית, אסלאם טמילי, שפות וספרויות בטמילית טלוגו ומליאלם.